לילה, יום, לילה, יום...
קורא לצייד - פגיון.
התעייף הוא מזמן להיות כמו תמונה,
נשארת לו רק אמונה!

יום אחד, יום אחר...
מחלידה פלדה יותר,
ועובש מכסה תג, נרתיק, צבע-חול...
עור לשמור בו פגיון - לא יכול!

לילה כאן, לילה עוד...
אור-שחר כמו הדם - ורוד.
לא דולקים הנרות וישן בקבר
בעליו - לא שומע חבר!

בית זקן, תל ישן,
עץ ליד עתיק,
וערפל כמו עשן...
רק האש מי ידליק?